פילוסופיה מדינית חדישה

לוק והובס והשלטון המועדף

במאמר זה אערוך השוואה בין המצב הטבעי על-פי תומס הובס לבין המצב הטבעי על פי ג'ון לוק ואראה כיצד ההבדלים בגישותיהם השונות משפיעים על סוג השלטון שהם מעדיפים. אראה תחילה כיצד רואה הובס את המצב הטבעי ואחר-כך כיצד רואה לוק את המצב הטבעי. בהמשך אראה שתפיסתם את המצב הטבעי מעניקה תפקיד שונה לאמנה החברתית ואז אפנה לתאר את סוג השלטון המועדף על כל אחד מהם בעקבות ההבדלים ביניהם.

במצב הטבעי על-פי הובס האדם הוא חיה הנאבקת על הישרדותה ללא נחת. לצורך כך יכול האדם לעשות כל שביכולתו כדי להגן על עצמו ולשרוד. הובס אינו מדבר על "זכויות טבעיות" כמו לוק. אולם אם נרצה "לאנוס" את משנתו של הובס על-פי תבנית-משנתו של לוק, אזיי 'זכות טבעית' משמעה היכולת של האדם להגן על עצמו על-מנת לשרוד. מצב טבעי זה הנו טרום-חברתי ומאופיין במלחמות הכול-בכול שאינן מסתיימות. החברה האנושית כלל אינה קיימת במצב הטבעי על-פי הובס אלא האנשים חיים כיחידים. כמו כן, ההבדלה המוסרית לפיה על האדם להבחין בין מעשה טוב למעשה רע אינה רלוונטית במצב הטבעי – העיקר זה לשרוד!

לעומתו מציג לוק תמונה שונה של המצב הטבעי. מצב זה הוא חברתי עוד בטרם נכרתה אמנה כלשהי. אנשים במצב זה יודעים להבחין בין טוב לרע על-סמך דברי-התורה והברית החדשה (ובל נשכח שלוק הוא נוצרי מאמין ותמונת המצב הטבעי, כמו גם שאר משנתו, מושפעים מאמונתו זו). כמו כן, אנשים הם מוסריים כי הם יודעים שיתנו דין-וחשבון בעולם הבא ומכיוון שהם רציונליים – הם יבחרו להיות מוסריים. כמו כן, יש לאדם במצב טבעי זכויות טבעיות (הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לקניין) שהן לא מותנות בהסכמה של שאר האנשים.

היות והמצב הטבעי שונה על-פי כל אחד מן ההוגים הרי שכריתת אמנה נועדה למלא תפקידים שונים. אצל הובס תפקיד המדינה הוא בראש ובראשונה להגן על חייהם של האנשים. על-מנת שניתן יהיה לחיות, כלומר להתפתח וליצור ולא רק לשרוד, יש צורך לכרות אמנה שתגן על חייהם של האנשים ותאפשר סדר חברתי. לעומת זאת, אצל לוק, התפקיד של כריתת אמנה הוא כדי לעגן את הזכויות הטבעיות בחוקים מדיניים. כלומר לתת להם תוקף משפטי וחיזוק שלטוני מעבר לתוקף האלוהי הטבעי שיש להם. כך ניתן יהיה להעניש את האנשים שאינם מוסריים ולהגדיל את הסדר החברתי.

בגלל שהתפקיד של המדינה שונה אצל כל הוגה הם מפתחים תיאוריה שונה לגבי השלטון הדרוש כדי למלא את התפקיד. הובס רוצה משטר אבסולוטי – ריבון אחד בעל סמכות בלתי-מתחלקת שנותנת לו כוח טוטלי לשלוט במדינה. הריבון מוסמך לקבוע את חוקי המדינה לגבי כל תחומי-החיים. הריבון הוא הסמכות היחידה לכל עניין ועניין. מוחלטות זו של השלטון בידי אדם אחד נועדה למנוע מצב של רפיון-שלטוני (כזה הקיים בחלק מהמדינות הנוהגות על-פי משטרים בהם הסמכות מבוזרת). כך תהיה החברה חזקה יותר ויקטן הסיכוי לחזור למצב הטבעי בו אין כלל חברה. חשוב לציין שהובס סבור שאנו נמצאים כל הזמן על-סף האנרכיה ולכן נובע כל-כך הצורך במשטר חזק ומוחלט.

לעומתו לוק רוצה משטר עם שלטון מינימלי בו תתחלק הסמכות בין מספר גופים וחושש לתת את כל הכוח והסמכות בידי אדם אחד. לוק רוצה שתהיה הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. כמו כן, הוא רואה את תפקידו של השלטון לא כמכתיב לאנשים כיצד לחיות אלא יותר דומה לשוטר תנועה המכוון את זרימתם של החיים בלי שיפריעו האנשים זה לזה. מדוע לוק מעדיף שלטון שכזה? לוק יוצא מנקודת-מוצא אחרת, ראייה פחות רעה ונוראה של המצב הטבעי ומכאן שהוא מגיעה למסקנה פחות חמורה (מבחינת חוזק השלטון) מזו של הובס. המצב הטבעי אצל לוק הוא כבר מצב חברתי מטבעו ובו יש גם זכויות טבעיות ואין מצב של מלחמת הכול-בכול. מכאן שאף אם תתפרק המדינה המצב לא יהיה כל-כך נורא כמו שמתאר אותו הובס. אצל לוק השלטון בא רק לעזור לחברה (שכבר קיימת) ולקיים את הזכויות הטבעיות (שכבר קיימות).

אני חושב שהובס הולך רחוק מדיי עם האבסולוטיזם הטוטליטרי שהוא מציג. אני לא חושב שהוא פרנואיד אלא רואה את טבע האדם כפי שהוא, אולם דווקא בגלל זה הוא לא לוקח בחשבון שבמקרה של ריבון רשע או טיפש המצב יהיה גרוע יותר ממה שהוא מעלה בדעתו.  (אני לא טוען שהובס לא לוקח בחשבון שיהיה ריבון רע – הוא דווקא מתייחס לזה ואומר שעדיף ריבון רע מהמצב הטבעי – אלא שלפי דעתי הוא לא מעלה בדעתו עד כמה יכול להיות רע כאשר הריבון הוא רע + המשטר הוא אבסולוטי וטוטליטרי + ההתקדמות הטכנולוגית שמציבה כלי-משחית אכזריים נמצאת בהישג-יד)

עם זאת, אני חושב שגם לוק סובל בדיוק מאותה הבעיה – המדינה שהוא מציג אינה מתקיימת על הירח אלא בין אוכלי-אדם, כלומר, כאן עלי-אדמות. במקרה שירצו לפגוע במדינתו, לאור כל-כך מעט מגבלות על החופש – יוכלו לעשות זאת על-נקלה. עם זאת, ייתכן שניתן להרחיב את מסקנתו בנוגע לאלה המבקשים לשלול חירות מאת האחרים (עמדתו לגבי איסור הסובלנות כלפי קתולים) גם לעניין זה, כלומר, שיש להצר את צעדיהם של אלה המבקשים להצר צעדיהם של אחרים – בין אם אלה אויבים מבית ובין שמדובר באויבים מבחוץ.