גדולי הפילוסופים התחבטו בשאלות על משמעות החיים ולמה דברים רעים קורים לאנשים טובים. לא תמיד הם מצאו את התשובה אך חלקם מציעים דרכים כיצד ניתן לקבל את הדברים או כיצד כדאי להתמודד איתם. בספרו בוחן דה בוטון את דמויותיהם ואת משניותיהם של שישה פילוסופים: סוקרטס, סנקה, אפיקורוס, מישל דה מונטן, ניטשה ושופנהאואר. דה בוטון מראה באמצעות דוגמאות יומיומיות כיצד להקל על מצוקותינו וחרדותינו.

מסוקרטס נלמד כיצד לחשוב בכוחות עצמנו;

מאפיקורוס - שהאושר האמיתי מושג באמצעות ידידות, חירות אישית והיכולת לחשוב;

מסנקה - כיצד להתגבר על תסכול ולשלוט בכעסים ובחרדות;

ממונטן - כיצד להתמודד עם כשלים של אי-יכולת לבצע דבר מסוים;

משופנהאואר - כיצד לשאת בסבלות האהבה;

מניטשה - אחרון חביב - כיצד לקבל את הקשיים בחיינו.

הסדנאות מתקיימות בעברית. המתקשים בקריאת ספר בעברית, יכולים לקרוא את ספר המקור באנגלית.

קישורית לפרטים והרשמה: סדנת פילוסופיה: גילויי חוכמה ונחמה

ניתן להזמין את הסדנה לקבוצות חברתיות קיימות. נא לפנות למנחה הסדנא אמיר סימן טוב בטלפון: 0548-158-185 או באימייל info@practicall.co.il

רופא אומר לאישה שיש לה שישה חודשים לחיות. "יש משהו שאני יכולה לעשות?" היא שואלת. "כן, יש," הרופא עונה. "את יכולה להתחתן עם רואה חשבון שמתמחה במסים." "איך זה יעזור לי להתגבר על מחלתי?" שואלת האישה. "אה, זה לא יעזור לך בעניין המחלה," אומר הרופא, "אבל ששת החודשים האלה ייראו לך כמו נצח."

הבדיחה הנ"ל מעלה שאלה פילוסופית - איך יכול דבר סופי כמו שישה חודשים, לשמש אנלוגיה לדבר אינסופי כמו הנצח? בדיחות אכן מצליחות להסביר את המשמעות של העולם הזה. בספר מלא חיוניות, עמוס בדיחות, חידודים בני שורה אחת, הומור גרוטסקי, קריקטורות ואפילו חמשיר או שניים.

אפלטון ואתון נכנסים לבר... הבנת פילוסופיה דרך בדיחות מאת: תומס קתקרט ודניאל קליין בהוצאת מטר, תרגום מאנגלית: אורי בלסם, 208 עמודים.

המחברים, בוגרי החוג לפילוסופיה של הרווארד, מנתחים פילוסופיה מערבית באמצעות בדיחות, בהתייחסם לנושאים כמו - לוגיקה (שרלוק הולמס מימיו לא ביצע שום דדוקציה!); אקזיסטנציאליזם (אם לא חשבת על המוות כל הזמן - לא חיית); אתיקה (תרומתו של טוני סופרנו ל"כלל הזהב"); שפה (הכול תלוי בהגדרה שלך ל"זה").

לזכר הסבא הפילוסופי שלנו
גראוצ'ו מרקס
שסיכם את האידיאולוגיה הבסיסית שלנו כשאמר:
"אלה העקרונות שלי. אם הם לא מוצאים חן בעיניך,
יש לי אחרים."

דימיטרי: אם העולם עומד על אטלס, על מה עומד אטלס?
טָאסוֹ: אטלס עומד על גב של צב.
דימיטרי: אם כן, על מה עומד הצב?
טאסו: על עוד צב.
דימטרי: ועל מה הצב הזה עומד?
טאסו: דימיטרי יקירי, זה הכול צבים ועוד צבים עד למטה!

הדיאלוג היווני העתיק הזה ממחיש בדיוק את המושג הפילוסופי של נסיגה אין–סופית, מושג העולה כאשר שואלים על קיומה של "סיבה ראשונה" — לחיים, ליקום, לזמן ולחלל וחשוב מכול — לבורא. משהו חייב היה ליצור את הבורא, כך שהעברת האחריות — או הצב — אינה יכולה להיעצר בו, או בבורא שמאחוריו, או בזה שמאחוריו. אלה בוראים ועוד בוראים עד למטה — או עד למעלה, אם זה הכיוון הנכון יותר לחפש בו בוראים.

אם גיליתם שנסיגה אין–סופית לא תביא אתכם לשום מקום, אולי עליכם לשקול את השיטה של creatio ex nihilo — בריאה יש מאַין, או כפי שג'ון לֶנוֹן ניסח זאת בהקשר שונה מעט, "לפני אלוויס לא היה כלום."

נטה שוב את אוזנינו לטאסו הזקן. אף שתשובתו — "יש שם צבים ועוד צבים עד למטה!" היא מאירת עיניים, היא גם מצלצלת כשורת מחץ. בּוּם–טראח.

בשבילנו אין זו הפתעה. בנייה של בדיחה לקראת התוצאה הרצויה דומה לבניית מושג פילוסופי לקראת התוצאה הרצויה. הן מעוררות את החשיבה באופן דומה, שכן שתיהן נובעות מאותו דחף: לבלבל את תחושותינו באשר למהות הדברים, להפוך על פניהם את העולמות הפנימיים שלנו, ולהבריח ממאורותיהן אמיתות חיים נסתרות ותכופות בלתי נוחות. וכך, מה שהפילוסוף מכנה תובנה, הבדחן מכנה שליפה מן המותן.

דוגמה לכך תשמש הבדיחה הקלסית הבאה. היא נשמעת שטותית לכאורה, ומכאן חִנה, אבל בבדיקה מדוקדקת יותר מתברר שהיא קולעת ללבה של הפילוסופיה האמפיריציסטית הבריטית: לשאלה, "על איזה סוג של מידע על העולם אנחנו יכולים להסתמך?"

מורטי בא הביתה ומוצא את אשתו וחברו הטוב ביותר, לוּ, עירומים במיטה. לפני שמורטי מספיק לפתוח את הפה קופץ לוּ מהמיטה ואומר, "לפני שתגיד משהו, אחי, למי אתה מאמין, לי או לעיניים שלך?"

בקריאת התיגר שלו על עליונותה של החוויה החושית, לוּ מעלה את השאלה הבאה: איזה סוג של נתונים הוא ודאי, ומדוע. האם דרך אחת של איסוף עובדות בנוגע לעולם, כגון ראייה, אמינה יותר מאחרות, כגון קפיצת אמונה המקבלת את תיאור המציאות של לוּ?

הנה דוגמה פילוצחוקית נוספת המתבססת על הטיעון האנלוגי, שלפיו לשתי תוצאות דומות חייבת להיות סיבה דומה:

גבר בן תשעים הלך לרופא ואמר, "דוקטור, אשתי בת התשע עשרה מצפה לתינוק."
אמר הרופא, "תן לי לספר לך סיפור. איש אחד הלך לצוד, אבל במקום רובה הוא לקח בטעות מטרייה. כשדוב הסתער עליו פתאום, הרים האיש את המטרייה, ירה בדוב והרג אותו." "לא יכול להיות," אמר הזקן. "בטח מישהו אחר ירה בדוב." "לזה בדיוק התכוונתי," אמר הרופא.

קשה למצוא המחשה טובה יותר לטיעון מאנלוגיה, שהיא תכסיס פילוסופי שתומכי "התכנון התבוני" מרבים לעשות בו שימוש (שגוי) לאחרונה. (כלומר, אם קיים גלגל עין, הרי שחייב להיות מתכנן גלגלי עיניים בשמים.)

יכולנו להמשיך עוד ועוד, וכך גם נעשה. מאַגנוֹסטיקָה ועד זןֶ, מהֶרמֶנוֹיטיקָה ועד הנצח. נרָאה כיצד בדיחות יכולות להבהיר מושגים פילוסופיים וכיצד בדיחות רבות עמוסות בתוכן פילוסופי מרתק. רק רגע, האם שתי האמירות האלה אינן זהות? נברר ונחזור אליכם, בסדר?

סטודנטים הבאים לשיעור פילוסופיה מקווים בדרך כלל לזכות בתובנה כלשהי על משמעות הדברים. אבל אז עולה לבמה בחור זרוק בלבוש מרושל, ומתחיל להרצות על משמעותה של ה"משמעות".

קודם כול, הוא אומר, לפני שנתחיל לענות על שאלות כלשהן, גדולות או קטנות, עלינו להבין מה מציינת השאלה. תוך כדי הקשבה נטולת חשק רב אנחנו מגלים שמה שהבחור אומר מעניין נורא.

כך זה כשיש לכם עסק עם פילוסופיה ועם פילוסופים. שאלות מולידות שאלות, והשאלות האלה מולידות דור שלם של שאלות נוספות. שאלות ועוד שאלות עד למטה.

אנחנו יכולים להתחיל בשאלות הבסיסיות כגון "מה המשמעות של כל זה?" או "האם אלוהים קיים?" או "איך אוכל להיות ישר עם עצמי?" או "האם אני בשיעור הלא נכון?" אבל מהר למדי אנחנו מגלים שכדי לענות על השאלות המקוריות שלנו אנחנו צריכים לשאול שאלות אחרות. תהליך זה יצר מגוון של שיטות פילוסופיות, שכל אחת מהן יורדת לעומקן של "שאלות גדולות" מסוימות בכך שהיא שואלת ומנסה להשיב על השאלות המונחות בבסיסן. מישהו רצה לשאול משהו?

וכך השאלה "מה המשמעות של כל זה?" מטופלת בדיסציפלינה הידועה כמטפיזיקה, והשאלה "האם אלוהים קיים?" בזאת הנקראת פילוסופיה של הדת. "איך אוכל להיות ישר עם עצמי?" שייכת לתחום האקזיסטנציאליזם. ו"האם אני בשיעור הנכון?" לתחום חדש בפילוסופיה המכונה מטה–פילוסופיה, המציג את השאלה "מהי פילוסופיה?" וכן הלאה, כשכל תחום של הפילוסופיה מתעסק בסוגים שונים של שאלות ומושגים.

את הספר הזה לא סידרנו באופן כרונולוגי, אלא לפי השאלות שעליהן חשבנו כשנכנסנו בפעם הראשונה לכיתת הפילוסופיה, ולפי הדיסציפלינות הפילוסופיות המתמודדות איתן. הצד הכֵּייפי בזה הוא שבמקרה המון בדיחות מצויות בדיוק באותה טריטוריה מושגית שבה שוכנות הדיסציפלינות האלה. (רק במקרה? או שמא בכל זאת קיים מתכנן תבוני?) ויש סיבה טובה לכך שכל זה כייפי כל כך: כשיצאנו מהשיעור ההוא היינו שנינו מבולבלים ומשוכנעים שלעולם לא נצליח לקלוט את החומר הכבד הזה. ואז קרה שסטודנט ניגש אלינו וסיפר לנו את הבדיחה על מורטי שהגיע הביתה ומצא את חברו הטוב ביותר, לוּ, במיטה עם אשתו.

תומס קתקרט, דניאל קליין
אוגוסט 2006

© כל הזכויות שמורות: מטר הוצאה לאור

מתכונת הסדנא: 8 מפגשים בני 3 שעות כל אחד (כולל הפסקה קלה).
קבוצות תיפתחנה בכל הארץ על פי מספר המתעניינים.
על מנת להבטיח רמה גבוהה, ההשתתפות בסדנה מותנית בשיחה מקדימה לשם היכרות קצרה.
ניתן להזמין את הסדנה לקבוצות חברתיות קיימות. פרטים אצל מנחה הסדנא: 
אמיר סימן טוב wawina@gmail.com 0548-158-185
 

רוצה לדעת מתי תיפתח קבוצה באזורכם? מומלץ להירשם לעלון המידע שלנו!

כל כך הרבה מלים נכתבו על האהבה, ובעצם כל כך מעט יודעים עליה בפועל. מה נורמלי ומה פתולוגי באהבה רומנטית? פניה השונים של האהבה הזאת - התאהבות, בגידה, נטישה, קנאה ופנטזיות – כולם מוצאים ביטוי צבעוני בספר של פרופ' יובל (מנחה הסדרה בטלוויזיה "שיחת נפש"), תוך דיון בדפוסי ההתנהגות הנלווים אליהן. רווקה תל-אביבית עם משיכה ל"סאדו-מאזו" מחפשת בלילות אהבה באינטרנט. חייו של איש עסקים, שהוא גם מאהב סדרתי, נקלעים למשבר בגלל זיכרונות שאינם מרפים ממנו. סטודנטית ערבייה מגלה שמשפחתה מתכוננת לרצוח אותה בגלל אהבתה.

ספרו של הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי יורם יובֵל, מביא את סיפוריהם של שמונה נשים וגברים ממטופליו, המנסים – ולפעמים נאלצים בעל כורחם - לאהוב. מה נורמלי ומה חריג באהבה? מה מותר ומה אסור בה? יובֵל בוחן את השאלות הקיומיות הללו מנקודת מבט מקורית ואנושית. אך מעבר לסיפורי חיים ותיאורי טיפול הכתובים ביד אמן, פורש המחבר לפני הקורא, בשפה מובנת ובהירה, את הממצאים החדשים והמפתיעים מתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכיאטרייה ומדעי המוח העוסקים באהבה. יובֵל משלב בין מבט אינטימי אל עולמם של אנשים מאוהבים לבין ידע מדעי מרתק בתחום שהוא - אולי יותר מכל תחום אחר - בנפשנו.

נתייחס לנושא זה בעיקר מנקודות מבט פילוסופיות.

קישוריות:

הספר באתר בוקמי

אודות פרופ' יורם יובֵל

מתכונת: 8 מפגשים בני 3 שעות כל אחד (כולל הפסקה קלה).
קבוצות תיפתחנה בכל הארץ על פי מספר המתעניינים.
על מנת להבטיח רמה גבוהה, ההשתתפות בסדנה מותנית בשיחה מקדימה לשם היכרות קצרה.
ניתן להזמין את הסדנה לקבוצות חברתיות קיימות. פרטים אצל מנחה הסדנא: 
אמיר סימן טוב wawina@gmail.com 0548-158-185

רוצה לדעת מתי תיפתח קבוצה באזורכם? מומלץ להירשם לעלון המידע שלנו!